ילקוט שמעוני על התורה
ויפן כה וכה אמר ר' חנינא מצרי שהכה את ישראל חייב מיתה שנאמר ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי אמר רבי חנינא הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה שנאמר מוקש אדם ילע קודש. אמר ר' שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה הכית לא נאמר אלא למה תכה. זעירא אמר ר' חנינא נקרא חוטא שנאמר ואם לא לקחתי בחזקה וכתיב ותהי חטאת הנערים. רב הונא אמר תקצץ ידו שנאמר וזרוע רמה תשבר רב הונא קץ יצא ר' אלעזר אמר אין לו תקנה אלא קבורה שנאמר ואיש זרוע לו הארץ. והנה שני אנשים עברים נצים אמר ר' אבהו שהיו עקבותיהן מוציאין ניצוצין. ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר אומר היה משה לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה זאת האומה משתעבדת יותר מכל האומות שיש בעולם אכן נודע הדבר החטאה הזאת שלא על חנם משתעבדים:
ילקוט שמעוני על התורה
ויאמר ה' אל אהרן. למי הדבר מסור לאהרן לאותו מזהיר. רבי יאשיה אומר מנין אתה אומר שאם זרק את הדם כראוי ואינו יודע לשם מי זרקו והקטיר את החלב כראוי ואינו יודע לשם מי הקטיר שהכהנים נושאן עון על כך, ת"ל אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש. ר' יונתן אומר מנין אתה אומר שאם זכה בבשר קודם זריקת דמים ובחזה ושוק קודם הקטר חלבים שהכהנים נושאין עון על כך, ת"ל אתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם. וכן מצינו שלא נחתם גזר דין על בני עלי אלא על שנהגו בזיון בקדשים, וכן הוא אומר גם בטרם יקטירון וגו' ויאמר אליו האיש קטר יקטירון וגו' ותהי חטאת הנערים גדולה מאד. וכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אנשי ירושלים אלא על שנהגו בזיון בקדשים שנאמר קדשי בזית. אתה ובניך אתך וגו' זה עון דבר המסור לכהונה, או עון דבר המסור לב"ד, כשהוא אומר אתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח הרי עון המסור לב"ד אמור, הא מה תלמוד לומר תשאון את עון כהונתכם זה עון המסור לכהונה. אמרת ישראל לא ישאו עון כהונה אבל לוים ישאו עון כהונה, ת"ל והם ישאו את עונם. וגם את אחיך שומע אני אף ישראל במשמע, ת"ל מטה לוי, שומע אני אף הנשים במשמע (ת"ל שבט אביך זכה עמרם שיקרא שבט על שמו. רבי אומר מטה לוי שומע אני אף הנשים במשמע), ת"ל אחיך להוציא את הנשים. הקרב אתך ר"ע אומר נאמר כאן אתך ונאמר להלן אתך מה אתך האמור (להלן) [כאן] בלוים הכתוב מדבר אף אתך האמור (כאן) [להלן] בלוים הכתוב מדבר להזהיר את הלוים בשיר על דוכנן: